במאמר זה ברצוני להאיר את הדרך באשר למשפטים ולמאמרים ההולכים בעם ככלי ריקני, לא מובן, המטעה את הכלל בדרך לא דרך. בתקוה שיש מי שבאמת מעוניין לדעת את כוונת הכתוב...
דרך ארץ קדמה לתורה, נראה על פניו כמשפט פשוט ומובן. התנהגות או מוסר טובים קודמים לתורה. השאלה היא האם יכול להיות שיש דבר מה שהוא קודם לאלוקא? מובן שחובה לבדוק את הכתוב. הכתוב נכתב בידי בעלי השגה (מקובלים) בשפת הענפים. היא-היא השפה, שללא השגה רוחנית לא ניתן להבינה ומעבר לכך ניתן לטעות וללכת שולל אחר הסיפורים או המשלים שבכתוב ולא להבין את כוונתם של בעלי ההשגה.
לדוגמה במשפט "דרך ארץ קדמה לתורה", פרוש הכתוב בשפת הענפים הוא: שדרך מורה על תנועה, ארץ הכוונה לרצון, קדמה הכוונה לבראשית כקודם ונמשך, והתורה הכוונה לשפע העליון. כך שהפרוש המלא הוא: תנועת הרצון קודמת לשפע. משמע, שהרצון קודם לאור. כי ללא רצון אין לאור מקום לשכון, לכן קודם הרצון לאור מאשר האור לרצון, שהוא המילוי שחייב חיסרון אליו כדי לשכון בו.
כך שיש להבין שחובה להכין כלי, הכוונה למשכן בתוך הפנימיות שלנו שבו ישכון השפע, כך שהכלי שבו ישכון השפע קודם לשפע אחרת לא יהיה מקום לשפע לשכון. משכן או כלי מורה על רצון וחיסרון לאור (לשפע) העליון. השפע העליון הוא תענוג נצחי שחייב חיסרון אליו שזאת מטרת הבריאה – להכין כאן בעולם הזה חיסרון (רצון) לשפע העליון הנצחי ולא להסתפק במילוי הזמני שבתענוג החומר על חשבון הזולת.
כתבה זו נכתבה ע"י סרג'יו מוסקוביץ' - www.sergio.org.il