ברור לכל שכאן זאת לא ארץ זבת חלב ודבש, ואם לאחר שנים רבות של חיפושים במדבר סיני חושבים עדיין אנשים שזאת הארץ המובטחת, כנראה שדבר מה לא ברור כאן. הנכון הוא שאם לא מבינים את מה שכתבו בעלי ההשגה (מקובלים) בשפת הענפים, שהכתוב נראה כפשט וכמטפורה יפה. הכוונה שונה לחלוטין. ללכת אחר המטפורה ולא אחר האמת שמתחת למטפורה, דומה הוא לאיבוד זמן רב ושוטטות בתוך ערפל.
בשפת הענפים הכוונה שונה ממציאת אדמה פורחת שיש שם תענוגים גשמיים של דבש מהול בחלב. הפרוש הנכון הוא: ארץ בשפת הענפים מורה על רצון, חלב מסמל רוחניות (השפעה), וההפוך – בשר מסמל גשמיות (אגואיזם). לכן גם אסור לערב בשר וחלב, כי לא ניתן לשלב בתוך רצונות אגואיסטים רצונות השפעה. השפעה, קרי, רצונות נתינה ללא קבלת שכר.
הנראה לעין הלא רוחנית הוא שעדיף התענוג בבשר מאשר בחלב. האמת שונה לחלוטין, כי תענוג רוחני משלב גם תענוג של קבלה וגם של נתינה יחדיו. כבר למדנו במציאות הנוכחית כמה יפה יחד. לכן הפרוש הנכון הוא: ארץ חלב ודבש הכוונה לרצון השפעה, הפוך מרצון הקבלה, מוגבל רצון ההשפעה הוא רצון נצחי שיש להשיג בעולם הזה כאן בחיינו. זהו רצון זך שבו יכולה לשכון השפעה של העליון בעודנו חיים בגוף הפיזי, כאן ועכשיו בעולם הזה; ואת הרצון הזה הזך יש לבנות במשך זמן רב ובעמל ככתוב: "אדם לעמל יולד" או "יגעת מצאת"; ואת הנ''ל סימלו המקובלים כנדידה במדבר ללא תנאים ודרך לא סלולה ובמלחמות רבות. המלחמות, כמובן, הן פנימיות כמו בלבולים שהעמלק גורם לנו בינינו לבין עצמנו. את העמלק כינו המקובלים "יצר הרע" ועוד שמות רבים כמו "מצרים", "יוונים" וכדומה. האמת, האדם הוא עולם קטן והכל מתרחש בתוכו.
לפיכך, מי שחפץ לצאת ממצרים, קרי, אומר משליטת פרעה האגו; כאשר המצרים הם שלוחותיו ורוצה להגיע לשלווה ולהרמוניה חייב למצוא את ארץ ישראל שהיא רצון-ישר-אל, ובו ימצא את ארץ זבת חלב ודבש, כי בו יכול לקבל את השפע של העליון בתוכו.
כתבה זו נכתבה ע"י סרג'יו מוסקוביץ' - www.sergio.org.il