אדם - ע"פ תורת הקבלה
כתוב בספר הזוהר: "כשנברא האדם, בעור ובשר תלבשיני". ומהוא האדם עצמו? האם האדם במציאות אינו אלא עור ובשר ועצמות וגידים (משמע, רצונות אהבה עצמית)? כי ודאי האדם אינו אלא הנשמה, (חלק אלוקא מלמעלה, רצון השפעה לזולת), ואילו עור בשר ועצמות וגידים (אהבה עצמית), הינם מלבוש בלבד. הם כלים של האדם (אדם, משמע, רצון להדמות לבורא) ולא האדם עצמו. כשהאדם נפטר הוא מתפשט מאלו הכלים שלבש.
ספר הזוהר, שמות פרשת יתרו: טעות נפוצה היא לחשוב שכול הכתוב בתורה "גוף" חושבים כי מדובר על הגוף הפיזי של האדם. אולם, והאמת שהגוף הפיזי נקרא לבוש ולא גוף. הגוף הוא הרצונות של האדם ולא הבשר. בדומה לכתוב: בספר בראשית יב, א: "ויאמר יהוה אל אברם, לך -לך מארצך (ארץ, משמע רצון) וממולדתך ומבית אביך ( בית אביך, משמע הרגלים של רצונות אהבה עצמית, עבודה זרה, קרי, לעבוד את עצמך ולא את הזולת), אל הארץ אשר אראך (קרי, רצון השפעה)". גם כאן ניתן לצייר ציור של אברהם ההולך מאדמה לאדמה אחרת; אם-כי האמת שכול הכתוב מתרחש בתוך פנימיות האדם ולא מחוצה לו. הכתוב מסמל מעברים ושינויי תכונות בתוך האדם פנימה.
כתוב בספר בראשית פרק א: "ויברא אלוהים את האדם (אדם, קרי, אדמה לבורא) בצלמו (בצלמו, משמע, בתכונותיו) בצלם אלוהים ברא אותו (בתכונות הבורא, קרי, השפעה). זכר (זכר, הכוונה למילוי הרצון) ונקבה (נקבה, קרי, נקב חיסרון הרצון) ברא אותם". הכתוב מראה על בריאת חיסרון ומילוי, שלמות. אדם מסמל את המילוי של הרצון, וחוה את החיסרון שלו.כמובן, שאין כאן הכוונה לבשר וגידים, אלא למבנה הרצונות.
ככתוב בספר בראשית א: "שמים וארץ, והארץ היית תוהו בבוהו". ארץ משמעה, הרצון, החיסרון. כלומר, היה רע, בקיום הרצון לתענוגים על חשבון הזולת. אמנם, השמים, שמשמעותם היא השפעה לא מסמלים משהו רע. רק על הארץ כתוב: "והארץ הייתה תוהו בבוהו". השמים מסמלים אהבה גלובלית. כך שחובה להבין שהאדם אינו הבשר אלא הרצונות וההשפעה שפירושם הוא רצונות רעים של אהבה עצמית וחיפוש רווחים ותענוגות על חשבון הזולת. בהמשך לכך כתוב: "כשושנה בין החוחים". השושנה הינה הרצון להשפעה על הזולת, והחוחים שסוגרים על השושנה, קרי, היצר הרע של אהבה עצמית ואגואיזם.
מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיה.הווה אומר, לתת לנברא, שמשמעו חיסרון, תענוג אין סופי, קרי, מילוי לרצון. הרצון שנברא הוא חיסרון למילוי שאם אין לו כוונה לחזור לתענוג הנצחי מלפני החטא, אזי הוא מחפש מילוי זמני רע על חשבון הזולת. כך שכל מטרת הבריאה היא לתת כוונה לרצון. מאהבה עצמית לאהבת הזולת אשר מעבר לממד החומרי. ככתוב: "בראתי יצר הרע (קרי, אגואיזם). בראתי לו תורה (קרי, אור), תבלין, שהאור שבה מחזירו למוטב (משמע, מחזירנו לטוב, לתענוג נצחי)". האדם בפנימיותו בנוי מחיסרון ומילוי, כך שלכל אדם יש חלק נקבי וחלק זכרי. ככתוב: "האדם עולם שלם, כאשר השלם הוא חיסרון ומילוי.
המקובלים עד תקופת האדם הראשון שעבר את ההסתרה לרצונות ההשפעה, כינו אדם ללא השגת הטבע העליון 'חי' או 'בהמה'. רק אדם שהשיג את הבורא נקרא 'אדם', מהשורש אדמה לעליון. הבשר של האדם אינו שונה מדרגת החי ולכן אין קדושה בבשר או בגידים ובעצמות. לכן ניתנה הרשות לרופא לרפא, ניתנה הרשות ללכת לרופא ולא חשוב אם הוא יהודי או גוי. רמז לכך שבבשר אין קדושה. הקדושה נמצאת רק ברצונות בעלי כוונת השפעה בלבד ולא בגוף הפיזי. אני מקווה שכולנו נהפוך לאדם במהרה. אמן.
כתבה זו נכתבה ע"י סרג'יו מוסקוביץ' - www.sergio.org.il